יצירת מופת. את הספר קראתי לאחרונה בפעם השניה, הפעם הראשונה הייתה לפני כעשור. מבחינתי הספר הוא תזכורת לחיים במובן הכי אמיתי, תזכורת לאותו צעיר חסר גבולות שהיה בתוכי לפני שנים רבות ועדיין שם. יש אנשים מעטים שמוכנים לוותר על כל מה שהעולם מסוגל לתת, לטובת האמת הפנימית, האגויזם האמיתי. כל רגע של קריאת הספר חידש לי את כוחותי. נראה לי כאילו לא הייתה יכולה להיות שום דרך אחרת שבא הוא יכול היה להכתב: תאור הדמויות, יחסי המין, תואר המבנים. פשוט ונכון. הדבר היחיד שהפריע לי במהלך קריאת הספר זה נושא הסיגריות/עישון. יש לזכור שהספר נכתב בשנות ה-40 אז לא הייתה שום מודעות לנזק של הסיגריות. אין לי ספק שהספר יהיה תמיד על מדף הספרים שלי ואני אחזור ואקרא אותו פעמים נוספות. אני ממליץ עליו לכל מי שלא רוצה/יכול לוותר לעולם שמסביב. לתגובות - כאן באתר סימניה